חלוקת הקטגוריות של סוגי העימודים, נעשתה לפי הבחנה בין סוגי הספרים ואופי המבנה שלהם, וכדלהלן:

עימוד רב טקסט

האומנות של מלאכת העימוד, היא עימודם של ספרי רב טקסט המהווים כר נרחב בעימוד ספרי קודש. כשמם כן הוא: ספרים מרובי טקסטים, כאשר הספר בנוי עם מסד של טקסט ראשי מרכזי, ועליו נסובים עוד מספר טקסטים של ביאורים או/ו הערות וכדומה. הדוגמה הנפוצה ביותר הינה מקראות גדולות, כאשר יש את החומש הניצב במרכז וסביבו נסובים הפירושים הרבים. להכללת ספר כ'רב־טקסט' יכנס כל ספר שמורכב משלושה טקסטים ומעלה. או אז אופן עימודו יצריך את ההשתמשות בטכניקות הייעודיות והמיוחדות לספר מעין זה.

עימוד סידורים

עימוד סידור או זמירות וכל דבר מעין זה, מצריך התבוננות מעמיקה ובניה פרטנית בכל עמוד ועמוד. ישנם נקודות רבות שיש לתת עליהן את הדעת. כגון תפילות מסוימות, (למשל קידוש), שאין מן הראוי שבאמצעם יהיה צורך להפוך דף, ועוד פרטים רבים שכדאי לתת עליהם את הדעת. לעיתים יהיה גם צורך להכריע בין שני צרכים המתנגשים ביניהם וסותרים זה את זה. לכן עימוד ועיצוב כזה, דורש מומחיות לגופו של ענין, ויחס מיוחד לכל עמוד.

עימוד שוטף

עימוד שוטף הוא בדרך כלל טקסט רץ, שלא נסובו עליו הערות שוליים וטקסטים משניים. כולו מורכב מטקסט יחיד וראשי. אולם, יכולים להיות בו כמקובל בעימוד ספרי קודש, גם כותרות, כותרות משנה, או כותרות צד, ואף להיות מעוטר בגרפיקה מתאימה.

עימוד ספרי תולדות וסיפורים

ספרי תולדות או סיפורים, כמו יומני מסעות וכדומה, הם יצירה בפני עצמם. לרוב הם באים עם תמונות רבות ועיטורי גרפיקה, מה שיצריך התאמה בין השיבוצים ושילובי האובייקטים מצד אחד, והרמוניה עיצובית מצד שני. יש לספרים אלו חן מיוחד, הנשזר בעת עימוד ועיצוב הספר, דף אחר דף.